//
סימן מסחר רשום מקנה הגנה משפטית לשם חברה/שותפות בישראל, שם מתחם (Domain Name), שם עסק, שם מוצר או שרות, לוגו וסלוגן אשר בלעדי סימן מסחר רשום מהווים רק שימוש בהם שמקנה הגנה צרה ביותר שאינו מקנה את הזכות האוטומטית למנוע מאחרים שימוש בהם. סימן מסחר רשום, לעומת זאת, מאפשר למנוע שימוש בשם זהה או אפילו רק דומה (יתכנו מקרים שבהם שימוש נרחב מאוד ולאורך זמן רב יאפשר להוכיח מוניטין לצורך שימוש בעוולת גניבת עין כאמצעי להגנה, אך זהו אמצעי צר מאד ונקודתי לסכסוך בין שני צדדים בלבד ולא מקנה מטרית הגנה משפטית שמספק סימן מסחר רשום). לפיכך, רישום סימן מסחר הינו אמצעי אסטרטגי לשמירת הבעלות בשמות לצרכים שונים – מיתוג עסק, שם החברה או השותפות, שם מתחם, כמו גם לוגו, סלוגן וכו'.
מלבד זאת, סימן מסחר רשום הינו נכס קנייני בידי החברה, אמצעי שיווקי חשוב, דרך לגבש את המוניטין של החברה ואמצעי לייצר הרתעה מראש.
יריב קדם, עו"ד ונוטריון, בעל תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, בעל ותק של יותר מ- 20 שנה בייעוץ ובליווי משפטי של חברות היי-טק, סטארט-אפים ועסקים בינלאומיים, fמנטור באקסלרטורים כגון של מיקרוסופט ושל AppleSeeds, כיועץ משפטי להאקטונים רבים, ומי שהיה הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
Enquantum (cybersecurity software), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), Café-Café (chain of coffee shops), ISM (safes technology), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), BAE Systems Rokar (weapons developement), Abloy (locks & door-cylinders), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
לא כל סימן מסחר ניתן לרישום ויש צורך בסימן שאינו מתאר את המוצר או השירות, אלא כזה שמבדל את החברה באופן וודאי בשוק.
לצורך רישום סימן מסחר בישראל יש להגיש בקשת סימן מסחר באחת או יותר מ- 45 הקטגוריות של מוצרים ושירותים שנקבעו לסיווג סימני מסחר על פי פקודת סימני המסחר. כתוצאה מהערכות ישראל לקליטת בקשות בינלאומיות מכוח פרוטוקול מדריד אליו הצטרפה ישראל, החל מיום 1 לספטמבר 2010 חלו שינויים מהותיים באופן הגשת בקשות סימני מסחר בישראל, כמו האפשרות להגיש בקשת סימן מסחר בינלאומית, בקשת סימן מסחר רב סוגית, ועוד.
יש צורך מהותי לבצע חיפוש מקדמי של סימני מסחר זהים או דומים לפני ההגשה של בקשת סימן המסחר. את החיפוש יש לבצע במאגר סימני המסחר של רשם סימני המסחר בישראל הכולל גם בקשות סימני מסחר וסימני מסחר רשומים מכוח פרוטוקול מדריד. ההחלטה מהו סימן מסחר דומה היא החלטה משפטית המערבת "מבחנים" שונים לקבלת ההחלטה המתאימה ובראשן המבחן המשולש (המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, מבחן יתר נסיבות העניין) ומבחני עזר נוספים.
מלבד ההגנה שמספק סימן המסחר לשם וללוגו של העסק בישראל, הוא יכול לשמש גם בסיס לרישום סימן מסחר בחו"ל תוך שמירת תאריך הבקשה בישראל גם לבקשות בחו"ל (מכוח אמנת פריז להגנת הקניין הרוחני).
כמשרד העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני, משרדנו מספק ייעוץ וליווי משפטי לרישום סימני מסחר בישראל ובעולם.