//
סימן מסחר רשום מקנה הגנה משפטית לשם חברה/שותפות בישראל, שם מתחם (Domain Name), שם עסק, שם מוצר או שרות, לוגו וסלוגן אשר בלעדי סימן מסחר רשום מהווים רק שימוש בהם שמקנה הגנה צרה ביותר שאינו מקנה את הזכות האוטומטית למנוע מאחרים שימוש בהם. סימן מסחר רשום, לעומת זאת, מאפשר למנוע שימוש בשם זהה או אפילו רק דומה (יתכנו מקרים שבהם שימוש נרחב מאוד ולאורך זמן רב יאפשר להוכיח מוניטין לצורך שימוש בעוולת גניבת עין כאמצעי להגנה, אך זהו אמצעי צר מאד ונקודתי לסכסוך בין שני צדדים בלבד ולא מקנה מטרית הגנה משפטית שמספק סימן מסחר רשום). לפיכך, רישום סימן מסחר הינו אמצעי אסטרטגי לשמירת הבעלות בשמות לצרכים שונים – מיתוג עסק, שם החברה או השותפות, שם מתחם, כמו גם לוגו, סלוגן וכו'.
מלבד זאת, סימן מסחר רשום הינו נכס קנייני בידי החברה, אמצעי שיווקי חשוב, דרך לגבש את המוניטין של החברה ואמצעי לייצר הרתעה מראש.
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
לא כל סימן מסחר ניתן לרישום ויש צורך בסימן שאינו מתאר את המוצר או השירות, אלא כזה שמבדל את החברה באופן וודאי בשוק.
לצורך רישום סימן מסחר בישראל יש להגיש בקשת סימן מסחר באחת או יותר מ- 45 הקטגוריות של מוצרים ושירותים שנקבעו לסיווג סימני מסחר על פי פקודת סימני המסחר. כתוצאה מהערכות ישראל לקליטת בקשות בינלאומיות מכוח פרוטוקול מדריד אליו הצטרפה ישראל, החל מיום 1 לספטמבר 2010 חלו שינויים מהותיים באופן הגשת בקשות סימני מסחר בישראל, כמו האפשרות להגיש בקשת סימן מסחר בינלאומית, בקשת סימן מסחר רב סוגית, ועוד.
יש צורך מהותי לבצע חיפוש מקדמי של סימני מסחר זהים או דומים לפני ההגשה של בקשת סימן המסחר. את החיפוש יש לבצע במאגר סימני המסחר של רשם סימני המסחר בישראל הכולל גם בקשות סימני מסחר וסימני מסחר רשומים מכוח פרוטוקול מדריד. ההחלטה מהו סימן מסחר דומה היא החלטה משפטית המערבת "מבחנים" שונים לקבלת ההחלטה המתאימה ובראשן המבחן המשולש (המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, מבחן יתר נסיבות העניין) ומבחני עזר נוספים.
מלבד ההגנה שמספק סימן המסחר לשם וללוגו של העסק בישראל, הוא יכול לשמש גם בסיס לרישום סימן מסחר בחו"ל תוך שמירת תאריך הבקשה בישראל גם לבקשות בחו"ל (מכוח אמנת פריז להגנת הקניין הרוחני).
כמשרד העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני, משרדנו מספק ייעוץ וליווי משפטי לרישום סימני מסחר בישראל ובעולם.