ביטול פטנט

ביטול פטנט ע"י רשם הפטנטים

הסמכות של רשם הפטנטים לבטל פטנט הינה עפ"י בקשת בעל הפטנט עצמו ללא נימוקים (סעיפים 73 ו- 73א לחוק) אך בכפוף להתנגדות אפשרית של צד מעוניין (כגון מי שקיבל רשיון שימוש בפטנט), או עפ"י בקשת אדם מעוניין בכך (שאינו בעל הפטנט) בגין אותן עילות שניתן היה למנוע את רישום הפטנט מלכתחילה עקב התנגדות שהוגשה לפני רישומו (סעיף 73ב – 75 לחוק הפטנטים), כלומר –
(1) קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקיבול בקשת הפטנט (כלומר – אין חידוש, התקדמות אמצאתית וכיוב');
(2) האמצאה אינה כשירת-פטנט לפי סעיף 4(2) לחוק (כלומר- פרסום קודם);
(3) המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה.

ביטול פטנט ע"י בית משפט

גם לבית משפט יש סמכות להורות על ביטול פטנט. זאת במקרה שבו בעל הפטנט הרשום מנהל בפני בית המשפט תביעה על הפרת הפטנט, והמפר מתגונן עפ"י סעיף 182(א) לחוק הפטנטים בעילה שעל פיה ניתן היה להתנגד לפטנט. אם טענת ההגנה תתקבל, יבוטל הפטנט בצו בית המשפט.

נטל ההוכחה בביטול פטנט

ההבדל בין התנגדות של צד שלישי לפטנט לפני רישומו לבין בקשת אותו צד שלישי את ביטול הפטנט לאחר רישומו, הוא בנטל ההוכחה: כאשר מדובר בהליך התנגדות לפני רישום הפטנט נטל ההוכחה כי האמצאה ראויה לרישום כפטנט הינו על מבקש הפטנט, בעוד שבבקשת ביטול הפטנט נטל ההוכחה הוא על מבקש הביטול. בכל מקרה העילות המהותיות זהות , וגם התוצאה זהה – רואים את הפטנט כאילו לא ניתן מלכתחילה.
ביטול פטנט נבדל ממחיקת פטנט אותה יכול לבקש בעל הפטנט ותוקפה ממועד הבקשה ואילך, בעוד שהביטול של הפטנט הוא כאילו לא הוגש מלכתחילה.