//
רוב התשובות שאני מקבל, נוגעות בדרך כלל להגיית הרעיון המהפכני ופורץ הדרך – זה שיזכה את היזם בהצלחה (ועם קצת מזל גם בכסף רב). בפועל, מצויים סביבנו לא מעט רעיונות טובים ומוצלחים, אך הם לא הופכים לאפליקציה מצליחה בגלל בעיה אחרת לגמרי: מציאת מקורות מימון מתאימים. לכן, אם יש בידכם רעיון טוב התחילו כבר עכשיו בקביעת אסטרטגיית המימון שלו שתבוא לידי ביטוי בהסכמי ההשקעה, כדי שתוכלו להבטיח שיהפוך לאפליקציה של ממש בבוא העת.
קרא עודיריב קדם, עו"ד ונוטריון, בעל תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, בעל ותק של יותר מ- 20 שנה בייעוץ ובליווי משפטי של חברות היי-טק, סטארט-אפים ועסקים בינלאומיים, fמנטור באקסלרטורים כגון של מיקרוסופט ושל AppleSeeds, כיועץ משפטי להאקטונים רבים, ומי שהיה הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
Enquantum (cybersecurity software), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), Café-Café (chain of coffee shops), ISM (safes technology), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), BAE Systems Rokar (weapons developement), Abloy (locks & door-cylinders), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
אחד המכשולים הקשים ביותר איתם מתמודד יזם האפליקציה ניצב בפניו עוד בתחילת הדרך: עליו להבין כיצד יצלח בשלום את התקופה הארוכה בה יעבוד על פיתוח האפליקציה ועלייתה לאוויר – תקופה המתאפיינת בהוצאות רבות ובהכנסות מינימליות, אם בכלל.
כידוע, רוב היזמים הם אנשים מן השורה שאינם מחזיקים בסכומי כסף גדולים שיכולים 'להחזיק' אותם לאורך התקופה החשובה הזו. מה אפשר לעשות? כמו רבים מהיזמים, יש לחפש מקורות מימון שיאפשרו להניע את התהליך ולהוציא את שלב הפיתוח לדרך.
כיום עומדים לרשות היזמים מקורות מימון רבים: חברים, בני משפחה, גופים ממשלתיים (כמו לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה), גופים ייעודיים בחברות טכנולוגיה גדולות ומשקיעים פרטיים. כדי לשכנע את אחד מהגורמים הללו, ובייחוד את אלו המגיעים מהעולם העסקי, חשוב להציג את הרעיון ואת דרך יישומו בפועל. הצגה כזו תאפשר להם להבין אם ההשקעה ברעיון תשתלם להם כלכלית.
היזם נדרש להציג בפני המשקיעים לא רק את מהות הרעיון: עליו להמחיש להם כיצד הוא עובד בפועל ואף לערוך להם הדגמה שתשכנע אותם כי יישומו באמת אפשרי. כאשר מדובר במוצר טכנולוגי יידרש היזם, ברוב המקרים, לפתח את המוצר מתחילתו ועד סופו, תוך השקעה של משאבים רבים. אך כשמדובר באפליקציה, העניין פשוט יותר.
בבסיסה של האפליקציה עומד לרוב רעיון ליישום סלולארי, ולא מוצר פיזי. עובדה זו מאפשרת ליזם להשקיע, בשלב ראשון, בפיתוח אבטיפוס שאותו יציג בפני המשקיעים בעלות סבירה. אם יימצא משקיע שמוכן להשקיע ברעיון, יעבור היזם לשלב השני – שלב הפיתוח המלא.
בדרך זו מבטיח לעצמו היזם צמצום משמעותי בהוצאות בתחילת הדרך. במקום להוציא סכומים אדירים על פיתוח מלא מבלי לדעת אם יימצא משקיע ואיך האפליקציה תוכיח את עצמה, בוחר היזם לפתח אבטיפוס ראשוני בלבד – שלב שעלותו תסתכם בדרך כלל ב-50 עד 200 אלף ש"ח. בשלב השני, לאחר שיימצא המשקיע, יוכל היזם לגייס גם מיליוני שקלים, שיוכלו לשמש אותו אף בשלב השיווק. זהו תהליך 'שפוי' וקל יותר לעיכול עבור כל יזם.
כבר כעת אפשר להבין עד כמה חשוב שלב גיבוש אסטרטגיית המימון, ועד כמה הוא יכול להשפיע על עתידה של האפליקציה. בהתאם לכך יש לגבש את הסכם ההשקעה.
הסכם ההשקעה לוקח בחשבון את האינטרס של היזם לשלוט במיזם כמי שבקיא ברעיון והרוח החיה מאחוריו מחד, ואת האינטרס הכלכליים של היזם ושל המשקיע מאידך. הסכם ההשקעה מבטא את יחסי הכוחות בין הצדדים ולכן הסכם השקעה יהיה שונה כאשר מדובר במשקיע פרטי, לעומת הסכם השקעה מול קרן הון סיכון. תפקידנו כעורכי דין של היזם
למקסם את התועלת עבורו בהיבטים השונים, ובכלל זה לוודא איך נכנסת ההשקעה לקופת החברה, באיזה שלבים, מי ישלוט בכך ובאילו תנאים. כך גם אילו סוגי מניות או אופציות יוקצו ליזם, ואיזה אחוז כנגד איזו השקעה. בנוסף לכך, מה הוא תהליך קבלת ההחלטות בחברה, מי הם מורשי החתימה בשם החברה ובאילו עניינים, איך פותרים חילוקי דעות, ואיך מפרקים את החבילה במקרה הצורך.
כאשר הסכם השקעה עומד על המדוכה, יש לשים לב שמדובר בתהליך. תחילת התהליך הינה בהצגה ראשונית של המיזם למשקיעים באמצעות מצגת ותוכנית עסקית, המשכה במו"מ אשר אם מסתיים בהצלחה משמעו קבלת כתב הבנות מהמשקיע העתידי כי ברצונו להכנס, עקרונית, לעסקה ובד בבד העברת מידע ומסמכים משמעותיים יותר לידי המשקיעים בהליך שנקרא בדיקת האותות (Due diligence) כדי להוכיח את לגיטימיות ההצהרות של היזם בתחילת הדרך. רק אז ניגשים למלאכת ניסוח הסכם ההשקעה. משרדנו מייצג משקיעים או יזמים בתהליכים אלו, בכל סטארט אפ בנפרד.