הראש היהודי עתיר רעיונות יצירתיים עם פוטנציאל כלכלי רב, כמו פורמטים לתוכניות ריאליטי, סרטים, ספרים, תוכנות, מסדי נתונים יצירתיים, אתרים, אפליקציות, בינה מלאכותית, ועוד. הצעד הראשון שאותו יש לעשות לפני שניגשים לעניין את השותפים העסקיים, להציג את המיזם ללקוחות, להופיע ברשתות הטלוויזיה, להציג את המיזם למשווקים או בעלי אולפני סרטים, הוצאות לאור או מפתחי אפליקציות הינו הגנה משפטית באמצעות פורמט זכויות יוצרים בינלאומי. כיצד?
קרא עודיריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
פורמט זכויות יוצרים בינלאומי לרעיונות יצירתיים כמו ספרים, תסריטים, אפליקציות, אתרי אינטרנט או יצירות אחרות הינו מסמך משפטי המבוסס על יצירת המקור, מותאם להגנה בדיני זכויות יוצרים, ובעל תוקף בינלאומי. המסמך מקבל תוקף נוטריוני ומאושר בבית המשפט לצורך קבלת המעמד הבינלאומי.
בדומה לתעודת פטנט, תעודת סימן מסחר או תעודת זכויות קניין רוחני אחרת, ניתן לאכוף גם את הפורמט בבית המשפט מיד עם גילוי הפרת זכויות היוצרים. גם עצם קיומו משמשת להרתעה מוקדמת מפני הפרה כזו והוא אף מעיד על רצינות היוצר ביחס ליצירתו וההגנה עליה.
ההבדל הוא רב: רק באמצעות הפורמט מבסס בעל הרעיון את זכויות הקניין שלו ברעיון עצמו, כשם שבעל דירה רושם את שמו כבעליה, בעוד שהסכם סודיות שהוא חוזי בלבד, אינו מגן על זכות הקניין ברעיון, הוא תקף רק כלפי מי שחתם עליו, הוא תלוי בנוסח של הסכם הסודיות, והוא בוודאי פרוץ כאשר הזכות לגביה נשמרת הסודיות לא מוגדרת. לפיכך זהו כלי משפטי שמסתמך על הגדרת הזכות הקניינית בפורמט המשפטי ואינו יעיל בלעדיו, בעוד שהפורמט המשפטי מגדיר את זכות הקניין הרוחני כלפי כל אדם אחר, וכל הסתמכות בלתי מורשית על הפורמט הינה הפרת זכויות יוצרים.
את הפורמט המשפטי ליצירה רצוי להכין בשלב המוקדם האפשרי. הכנתו מראש מאפשרת לבעל הרעיון לפנות לגורמים שונים בבטחה, ותוך יצירת רושם ראשוני טוב, החשוב שלעצמו. באמצעות הפורמט ערוך בעל זכויות היוצרים ביצירה לפעול מיידית כנגד הפרות פוטנציאליות, והוא אף יכול למכור את זכויות הקניין ביצירה לאחרים, או להעניק רישיונות שימוש באמצעות הפורמט בו זכויות הקניין הרוחני מוגדרות מראש.