//
המציאות המדומה (Virual Reality) היא אחד מהביטויים לאפליקציות בעלות חדשנות טכנולוגית של העת האחרונה אשר נכנסו לשימוש מעשי. בסרטים אנו מודעים לו כמה עשורים טובים, כמו בסרט שליחות קטלנית, או מטריקס בהם הגיבור חווה מציאות מדומה, שבפועל אינו נמצא בה. עד העת האחרונה לא השאיר רעיון זה חותם משמעותי על העולם הטכנולוגי הממשי, אך בשנים האחרונות נדמה שזה סוף סוף משתנה, והאדם מתחיל לממש את הפוטנציאל הגלום ברעיון הבדיוני של פעם, באמצעותו הוא הופך להיות משתתף פעיל בעולם אחר לגמרי. אמצעי מציאות מדומה רבים שמפותחים כיום, יכולים ליצור שינוי משמעותי בתפיסה שלנו ובכל הנוגע לשימוש שלנו בטכנולוגיה ושל המציאות בה אנו חיים. וההמצאות רק הולכות ומתרבות ככל שחולף הזמן…
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
כאמור, במשך שנים נדמה היה שהמציאות המדומה לא מממשת את מלוא הפוטנציאל שלה (וכזה יש בשפע), אך בתקופה האחרונה היא 'הרימה ראש' בעיקר הודות לפיתוח שהופך יותר ויותר רווח סביבנו: משקפת המציאות המדומה. המשקפת אולי מצביעה יותר מכול על מה שאפשר להשיג בעזרת מציאות מדומה (Virtual Reality ובקיצור VR).
משקפת המציאות המדומה יכולה לשמש למשחקי וידאו ומחשב, להדמיות של מרחבים (כדוגמת הדמיה של בית כפי שייראה עם סיום הבנייה) ואף לשימושים רפואיים כגון דמיון מודרך או טיפול פסיכולוגי פסיכיאטרי ספציפי המדמה מציאות מסויימת בה מצוי לכאורה המטופל. היכולות הטכנולוגיות הגבוהות והשיפור בידע בתחום, הפכו את המציאות המדומה לשמישה הרבה יותר כיום, כגון במוזיאונים.
הפריחה בתחום הזה יצרה כמובן ביקוש גדול גם לפיתוחים ולרעיונות מקוריים אשר 'נלווים' לאביזרי המציאות המדומה. אחת הדוגמאות המוכרות (והמובנות מאליהן כמעט) בהקשר זה היא הוספת הסנכרון והקישור בין משקפי המציאות המדומה לבין הסמארטפון, שהיום נדמה כמו הדבר הטבעי ביותר. למעשה, כניסתו של הסמארטפון לחיינו היא זו שהחיתה מחדש את רעיון המציאות המדומה.
הפטנטים אשר הופכים כיום למבוקשים ביותר בתחום הם אלו המציעים התאמה אישית למשתמש – צמידים, טבעות ואביזרים לבישים נוספים שהופכים את המשתמש לחלק מעולם המציאות המדומה ומציעים לו ייצוג מדומה המופיע כדמותו שלו.
מדובר בעולם חדש ומרתק של פטנטים וזכויות יוצרים, שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. זהו כיוון שיכול לשדרג משמעותית את התחום, ולהפוך אותו מרתק עוד יותר. לא פחות חשוב מזה: מדובר בכיוון שלוקח את עולם המציאות המדומה לשלב הבא, שבו אפליקציות ופיצ'רים ואביזרים לבישים הם שיקבעו את הטון.
חברות רבות מתחום המציאות המדומה כבר מבינות זאת כעת, ופונות לאנשי מקצוע המתמחים בנושא רישום הפטנטים וההגנה על רעיונות טכנולוגיים. בקצב שבו מושקים רעיונות כאלו בתקופה האחרונה, איש מקצוע המתמחה בליווי משפטי לחברות סטארט אפ ולמפתחי אפליקציות הוא בגדר חובה.
משרדנו עוסק מעל 20 שנים בליווי משפטי ואסטרטגי בעולם הטכנולוגיה והחדשנות. אנו מציעים הגנות פטנטים וקניין רוחני לטכנולוגיה, הסכמים וכלים נוספים כמענה לאתגרם המשפטיים של חברות וסטארטאפים.