//
ייסוד סטארט-אפ הינו הדרך להפוך רעיונות טכנולוגיים, אפליקציות, מוצרים או שירותים, לעסקים מוצלחים. ייסוד סטארט-אפ כרוך בבדיקת שוק ומתחרים, ניסוח תכנית עסקית, הגנת קניין רוחני, בחירת דרך ההתארגנות המשפטית (עצמאי, חברה, שותפות) בגיוס ממון להקמתו בפועל (הלוואות או השקעות). כאשר הסטארט-אפ מיוסד ע"י יותר מאדם אחד, קם גם הצורך בהסכם המייסדים.
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
הסכם מייסדים נועד להסדיר מספר מערכות יחסים ובעיקר את מערכת היחסים בין המייסדים של הסטארט-אפ לבין עצמם, את היחסים בינם לבין התאגיד שהם מקימים ובכלל זה איך יקימו, ינהלו או יפרקו אותו ואת היחסים כלפי צדדים שלישיים כמו משקיעים. כל אחד מהנושאים כולל מספר רב של אפשרויות שניסיון החיים העסקי והמשפטי בכלל, והעדפת המייסדים בפרט, ילמד כיצד לגבש את נוסח ההסכם.
כך למשל, להסדרים כמו במב"י (Buy Me Buy You), הצטרפות בעלי מניות קיימים להצעת רכש חיצונית (Tag Along), זכות קדימה וכד', יש להתייחס כאבני בניין משפטיות, שהצדדים להסכם יחליטו אם יש להם עניין בהם, לשנותם, להשמיטם, או לשלבם בהסכם לאחר קבלת הסבר מתאים.