גניבת עין - עו''ד הייטק יריב קדם //

אייקון, קניין רוחני
גניבת עין

כיצד לטפל בהטעיית לקוחות

סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 העוסק ב"גניבת עין" מאפשר להגן על חשש סביר מהטעיית לקוחות לגבי המקור האמיתי של מוצרים או שירותים. נוסח הסעיף קובע: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."

    לתאום פגישת ייעוץ שלח/י פרטיך





    קרא עוד
    קניין רוחני | ייעוץ קניין רוחני | ליווי משפטי בנושא קניין רוחני

    נושאים מרכזיים

    יריב קדם, עו

    יריב קדם, עו"ד ונוטריון, בעל תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, בעל ותק של יותר מ- 20 שנה בייעוץ ובליווי משפטי של חברות היי-טק, סטארט-אפים ועסקים בינלאומיים, fמנטור באקסלרטורים כגון של מיקרוסופט ושל AppleSeeds, כיועץ משפטי להאקטונים רבים, ומי שהיה הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים.

    בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-

    Enquantum (cybersecurity software), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), Café-Café (chain of coffee shops), ISM (safes technology), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), BAE Systems Rokar (weapons developement), Abloy (locks & door-cylinders), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).

    קרא עוד >>


    • מעל 20 שנות ליווי סטראט-אפים וחברות הייטק
    • הקמת סטארטאפים מוגנים משלב הרעיון
    • הגנה בינ"ל, מפת דרכים חכמה, צוות מנטורים בכיר
    • תכנית פיננסית, תכנית גיוס משקיעים

    בתי המשפט קבעו כי סעיף זה כולל שני תנאים מצטברים:
    (1) התנאי הראשון הינו מוניטין שיש למוצרים או לשירותים של התובע. את המוניטין יש להוכיח באמצעות מספר השנים שהתובע נמצא בשוק והיקף פעילותו בכלל וכמות ומשך הפרסומים של המוצרים או השירותים בפרט.
    (2) התנאי השני הינו חשש סביר להטעיית הציבור כי מוצרים או שירותים שמציע הנתבע לציבור הלקוחות הרלבנטי הם של התובע או קשורים אליו. אפשרות ההטעיה יכול שתהיה בדרכים שונות כגון באמצעות דמיון בשם או לוגו של מוצר, שירות או עסק, כמו גם באמצעות דמיון בחזות החיצונית של אריזת המוצר, החנות בה נמכרים מוצרים או מסופקים שירותים, יצירת מצג שווא של סניף או מפיץ בלעדי וכיוב'.

    פיצוי סטטוטורי עקב גניבת עין

    גניבת עין היא עוולה בנזיקין ולפיכך הנפגע רשאי לתבוע סעדים כספיים על הנזקים שנגרמו לו. יחד עם זה, סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות מאפשר לקבל פיצוי של עד 100 אלף ₪ ללא הוכחת נזק ("פיצוי סטטוטורי"):
    "13. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
    (ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת".

    ייעוץ וייצוג בתביעות גניבת עין

    כמשרד העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני, משרדנו מספק ייעוץ משפטי וייצוג בתביעות עקב גניבת עין ופיצויים סטטוטוריים בגינם.

    מן התקשורת

    ראיון של עו"ד קדם ב"שש כלכלי" על אפליקציית פפר של בנק לאומי

    מפת הדרכים להקמת סטארט-אפ משלב הרעיון

    ראיון ברדיו תל אביב עם ענבר שנהב – פורמט זכויות יוצרים לאפליקציה

    שימוש לא חוקי בתמונה ברשתות חברתיות – 'פרקליטים עד הבית', רשת.

    איך רובוטים שואבים את הפרטיות שלכם? 'שבע אקטואלי', כאן.

    איך מקימים סטארט-אפ לאפליקציה? ראיון ברדיו תל אביב

    צור קשר